- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ב"ל 1046-10
|
ב"ל בית דין רבני אזורי תל אביב - יפו |
1046-10
18.11.2012 |
|
בפני : סיגל דוידוב-מוטולה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רחל בוסקילה עו"ד אדוארד משה דביר |
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד רועי הררי |
| פסק-דין | |
פתיח ותשתית עובדתית
1. המחלוקת בתיק שלפניי נוגעת לדרך חישוב דמי הלידה להם זכאית התובעת.
2. בהתאם להחלטת הנשיא שפיצר, תיק זה נדון בדרך של סיכומים בכתב ובלא שנשמעו חקירות. התשתית העובדתית הרלוונטית הינה זו המפורטת בתצהיר שהוגש מטעם התובעת (החלטה מיום 16.3.12).
3. להלן עובדות הרקע:
א. התובעת, גב' רחל בוסקילה, ילדה ביום 21.10.07 והגישה תביעה לדמי לידה ביום 29.5.08. הצדדים לא חלקו על כך שהיום הקובע לצורך חישוב דמי הלידה הינו 30.9.07, וכי דרך כלל אמורים דמי הלידה להיות מחושבים לפי הרבעון שקדם ליום הקובע היינו החודשים יולי - ספטמבר 2007.
ב. התובעת לא עבדה בחודשים יולי ואוגוסט 2007, ולכן חושבו דמי הלידה המגיעים לה לפי עבודתה בחודש ספטמבר 2007 בלבד וגם זאת באופן חלקי. סך דמי הלידה ששולמו לה בשלב ראשון עמד על 2,650 ש"ח.
ג. התובעת הסבירה כי הינה מועסקת כגננת שילוב, במוסדות עצמאיים לחינוך מיוחד במגזר החרדי, שאינם כפופים להסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה. לאור זאת, ובהתחשב באופי העבודה, הנה מוצאת מדי שנה לחופשה כפויה ללא תשלום בחודשים יולי-אוגוסט, בהם הגנים אינם פעילים. מטעם זה, לא הועסקה ולא קיבלה תשלום בחודשים יולי ואוגוסט 2007, אך זאת מסיבות שאינן תלויות בה.
התובעת צירפה לתצהירה אישורי מעסיקים המאמתים את טענתה העובדתית. הנתבע לא ביקש לחקור את התובעת, או את מעסיקיה.
ד. לאחר הדיון המוקדם, ובעקבות בדיקה מחדש, שולם לתובעת ביום 3.6.11 סך נוסף של 4,157 ש"ח, בגין עבודתה בחודש ספטמבר 2007.
ה. לאור טענת התיישנות שהעלה הנתבע, ניתנה החלטת הנשיא שפיצר ולפיה תביעת התובעת לנתבע הוגשה טרם חלוף 12 חודשים מיום שנוצרה העילה לכך, וכן כי לא חלה התיישנות בהתייחס למועד הגשת התביעה לבית הדין (החלטה מיום 16.3.12).
4. לטענת התובעת, חל עליה סעיף 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), התשי"ד - 1954 (להלן: התקנות), שכן קיימת " סיבה אחרת שאינה תלויה בה" לאי קבלת מלוא השכר ברבעון שטרם הלידה. לפיכך, הינה זכאית לחישוב דמי הלידה לפי השכר המשוער שהייתה מקבלת בחודשים יולי ואוגוסט 2007 לו העסקתה בחודשים אלו יכולה הייתה להימשך.
התובעת מציעה שלוש אפשרויות לצורך כך - האחת, לקחת בחשבון את שכר החודשים מאי, יוני וספטמבר 2007; השנייה, לשלש את שכר חודש ספטמבר 2007; השלישית, לקחת בחשבון את ממוצע שכרה החודשי בארבעת מקומות העבודה בהם עבדה במקביל בחודשים פברואר - יוני 2007 (עמותת "אור האמת אלעד", רשת גני חב"ד בארה"ק, רם ק.ר.ם בע"מ ועמותת "אוהל אברהם").
5. ב"כ הנתבע חזר בסיכומיו - הגם שכבר ניתנה החלטה בקשר לכך - על טענת ההתיישנות, וכן טען כי אינו מסכים לכל הטענות העובדתיות שצוינו בתצהיר התובעת (הגם שלא העלה כל טענה כנגד כך עד אותו שלב). לגופה של מחלוקת טען, כי חישוב דמי הלידה אמור להתבצע לפי החוק בהתאם לשכר ששולם בתשעים הימים שטרם היום הקובע, מבלי שהובאה הצדקה לחרוג מכך.
לגישתו, סעיף 2(ב) לתקנות עוסק באי תשלום השכר מסיבות דוגמת מחלה, תאונה או ימי אבל, כאשר התובעת לא קיבלה שכר שכן לא עבדה, להבדיל ממצב בו לא שולם לה מלוא השכר מסיבות שאינן תלויות בה. הנתבע מדגיש כי " התובעת הינה האחראית היחידה והבלעדית לבחירת מקומות עבודתה" וכי " העובדה שלא עבדה בחודשים יולי - אוג' 07 אינה מעניקה לה כל זכות יתר ואינה מסייגת את תחולת סעיף 54 לחוק בעניינה".
הכרעה
6. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק) מאפשר ליולדת שהיא עובדת או עובדת עצמאית, לשהות בחופשת לידה ולקבל בתקופה זו דמי לידה מהמוסד. תכליתם של דמי הלידה הינה " תשלום למבוטחת שעבדה, ואשר לרגל ההיריון או הלידה נכרת מקור הכנסתה ואין היא עובדת יותר או עוסקת במשלח ידה... למבוטחת שכזאת משולמים דמי הלידה כתחליף הכנסה לשמירת רמת חייה בתקופת חופשת הלידה" (עב"ל 1126/00 יוכבד לוי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 193 (2002); כן ראו את עב"ל 1166/00 יהודית הלפרין - המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.11.03). כפי שנקבע:
"המחוקק ביצע... איזון אינטרסים, ובמהלך תקופה בת ארבעה עשר שבועות ראשונים בחר שלא להטיל על היולדת ובן זוגה את ספיגת עלויותיה הכלכליות של חופשת הלידה. על מנת להגשים מטרה זו, ולהבטיח שילוב מלא ושוויוני של נשים בשוק העבודה, עלינו להקפיד לפיכך כי תשלומם של דמי הלידה יהא מלא ויקיים אחר התכלית לשמור על רמת חייה של העובדת היולדת"
(עב"ל 543/09 פלונית - המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.11; להלן - עניין פלונית).
7. סעיף 53 לחוק קובע כיצד יחושבו דמי הלידה, ומגדיר כי יחושבו - ככלל - לפי " שכר העבודה הרגיל של המבוטחת...". סעיף 54 לחוק קובע כי שכר העבודה הרגיל הינו " הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים". סעיפי החוק מתווים לפיכך את הדרך הטכנית לחישובם של דמי הלידה, מתוך שאיפה לשקף את " רמת חייה" של המבוטחת על בסיס הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ללידה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
